מדריך לשיטות הדיווח שמס הכנסה דורש

לדעתי קיימים מספר עקרונות כלליים אשר מומלץ ש רואה חשבון יסביר לבעל העסק כבר בתחילת דרכו ,גם אם במהלך הפגישה יתברר כי חלק מהמידע הבסיסי כבר ידוע ללקוח ,מוטב יהיה להתחיל מהתחלה כך שתהיה נקודת מוצא טובה להמשך ההסבר .

הקדמה :

א. בסיס החיוב במס הוא גובה ההכנסה =הכנסות פחות הוצאות מוכרות

דוגמא :

ההכנסות של דן בשנת 2018 הם 200,000 שח
ההוצאות של דן בשנת 2018 הם 100,000 שח ,לכן הרווח של דן הוא רק 100,000 שח ודן ישלם
רק על ה 100,000 שח שהרוויח מס הכנסה ,נניח לצורך כך שהמס שחויב דן בסוף שנה על הרווח
הוא 10,000 שח ,כך שבהתעלם מביטוח לאומי ,דן מרויח ברוטו 100,000 שח משלם מס 10,000
שח ומרויח נטו 90,000 שח ,בעצם נותר לדן למחיתו 90,000 שח ,האם דן מוציא את כל הכנסתו
או שדן מצליח גם לחסוך ,כדי לענות על השאלה יהיה עלינו להתאזר בסבלנות עד ההצהרת הון
השניה .עבור חיוב מס הכנסה השנתי בסך 10,000 שח היה על דן להעביר מקדמות כבר במהלך
השנה באופן כזה שבסוף שנה לא יהיה לדן להוסיף הרבה .

ב.שיטת ההתחשבנות הנהוגה היא שנתית כך שאת החשבון הסופי לכל שנה עושים רק אחרי
שהשנה מסתיימת בדיעבד ,מגישים את הדוח השנתי ,בדוח רשום כמה הרווחתם ,מס הכנסה מחייב
חיוב סופי לפי הרווח ,כל החישובים שמביאים בחישוב תקופה של פחות משנה הם לצרכי נוכחות
וגביה ואינם סופיים.

ג. כאשר ישנו צפי של רווח חייב במס יש לשלם מקדמות לעסק שמשלם סכומי מס קטנים יחסית
מס הכנסה רוצה ממנו מקדמה כל חודשיים ,כאשר סכומי המס גבוהים יותר ,מס הכנסה רוצה
לקבל מקדמות מידי חודש ,כאשר מתברר לאחר הגשת הדוח שהסכום המצטבר של המקדמות
קטן יותר מהחיוב הסופי השנתי ,על בעל העסק להוסיף את ההפרש כך שיגיע לסכום החיוב הסופי
שמס הכנסה הוציא לו, ולהיפך כאשר מתברר שסכום המקדמות ששולם במהלך השנה גבוה מסכום
החיוב הסופי השנתי מגיע לבעל העסק החזר ,את המקדמות יכול רואה חשבון לבטל אם נוכח
לראות שאין רווח ,יכול להקטין ,יכול להגדיל והכל בשאיפה שסכומי המקדמות בסוף שנה יתאימו
לחיוב הסופי ולא יהיה לבעל העסק להוסיף הרבה ,או שלחליפין לא ישלם יותר מידי ויקבל החזר
סוף הקדמה

מס הכנסה מבקש מבעל עסק לתאריך של תחילת השנה הראשונה שבה נפתח העסק או לסוף
השנה הראשונה הצהרת הון מס הכנסה מעוניין לדעת מה היו הנכסים וההתחייבויות שברשותנו
בתחילת הפעילות של העסק ,לאחר מכן מידי שנה מוגש דוח שנתי שתכליתו היא להצהיר על
הרווחים/הפסדים ,אחרי מספר שנים יתכן ומס הכנסה יבקש שוב הצהרת הון וישתמש בהצהרת הון השניה ככלי נוסף לבקרה על נכונות הדיווחים שלנו.

דוגמא :

דן פתח תיקים ברשויות באמצע שנת 2018 והחל בפעילות עסקית.
מספר חודשים לאחר שהחל בפעילות העסקית קיבל דן דרישה להגיש הצהרת הון ליום 31/12/17.
דן העביר מסמכים ל רואה חשבון ,רואה חשבון מילא את ההצהרת הון ,מסתבר כי אלו הנכסים
וההתחייבויות של דן ליום 31/12/17.
חשבון עוש ביתרת זכות של 100,000 שח
דירה שנקנתה בזמנו בעלות של 1,500,000 שח
סך הכל נכסים 1,600,000 שח
משכנתא בסך 750,000 שח
סך הכל התחייבויות 750,000 שח
סך הכל הונו של דן ליום 31/12/17 מסתכם ב 850,000 שח =נכסים פחות התחייבויות
1,600,000 שח פחות 750,000 שח =850,000 שח
רואה חשבון הגיש את ההצהרת הון זאת הצהרת הון ראשונה ולא יכולה להיות בעיה עם הנתונים של
דן ,ככלות הכל דן היה אז שכיר ומה שהיה לו בוודאי שלא קשור לפעילות העכשווית שלו כעצמאי ,
אך הצהרת ההון יכולה לשמש בעתיד ככלי משלים להצהרת הון עתידית.

סוף דוגמא

דן סיים את שנת 2018 והגיש דוח 2018 לאחר מכן בדוח הרווח מפעילות עיסקית (זאת הכנסתו היחידה ) היה 100,000 שח והיא מספיקה לו בקושי להוצאותיו.
במהלך השנים הבאות 2019 , 2020, 2021 2022 2023 הכנסותיו לא עלו מידי שנה ונשארו
בסביבות אותו סכום ברוטו של 100,000 שח ,
מס הכנסה כדי לבדוק אם הכל מדווח מבקש שוב הצהרת הון.
ואז רואה חשבון עורך את ההצהרת הון החדשה ,אך לפני ההגשה הוא עושה תחשיב סבירות
הון בהצהרת הון החדשה פחות הון בהצהרת הון הישנה ,אם לא היה גידול בהון כנראה
שמה שדן מרויח מספיק לו למחיה ולכן לא נצבר הון חדש.
יתכן גם שההכנסות לא מספיקות לקיום ואז יתברר שדן נעזר בתמיכה כספית מההורים
אם מתברר שההון של דן גדל משמעותית מה שלא יכול להיות מוסבר מהרווחים של דן שמספיקים
בקושי לקיום ,יצטרך דן להביא הסברים ,הסבר יכול להיות זכיה במפעל הפיס ,ירושה ,ומתנות
ותמיכות ,אם אין לדן הסברים כאלו יצטרך דן לשלם מס על הגידול בהון הלא מוסבר
להלן החישוב שיערוך רואה חשבון טרם הגשת ההצהרת הון וכאמצעי לוידוי שלא קיים הפרש הון
שאין לו הסבר
הון בהצהרת הון ראשונה xxxxxxx
הון בהצהרת הון שניה xxxxxxx
הפרש בהון בין ההצהרות yyyyyyy חיובי גידול / שלילי קיטון

רווחים נטו מצטברות לשנים שהיו בתווך בין שתי ההצהרות הון zzzzzzz
הוצאות קיום מצטברות לשנים שהיו בתווך בין שתי הצהן aaaaaa
הפרש בין הכנסות נטו מצטברות להוצאות קיום מצטברות sssssss

הפרש הון בין הצהרות yyyyyy
הפרש בין רווחים נטו מצטברות להוצאות קיום מצטברות ssssss
הפרשfffff******
**** אם אין הפרש (ffffff) זה נתון טוב ככל שההפרש הסופי קטן זה אומר שההכנסות
פחות הוצאות קיום מסבירות את הגידול בהון וזה המצב האידיאלי ,אם הרווחים נטו בניכוי
הוצאות קיום אינם מספיקים להסביר גידול בהון ואין הסברים נוספים של תשלומי תמיכה
ירושה או זכיה בפרסים זה אומר שיש לשלם על מס על הגידול בהון הלא מוסבר
במצב כזה החיוב במס של הון לא מוסבר יהיה מההתחלה ב שיעור מירבי של 50 % על
כל הסכום הלא מוסבר .

לאחר שחזינו בעקרונות הבסיסיים בהם משתמש מס הכנסה לבחינת נכונות הדיווחים של בעל
העסקים ניתן להבין מדוע לא ניתן לפעול כעצמאי לאורך זמן מבלי להראות רווחים
גם כשהעסק מאוזן ההכנסות שוות להוצאות ,הוצאות הקיום הפרטיות לא מפסיקות אף פעם
ועל בעל העסק הפרטי להמשיך לצרוך (לשלם שכירות מגורים ,אוכל ,עיריה חשמל ) גם כאשר
העסק מאוזן או לא מרויח .

ישנה חשיבות רבה למפגשים בין הרואה חשבון שבהם רואה חשבון מקבל תחזית רווחים עדכנית
מבעל העסק על בסיסה ועל בסיס הרווח בהנהלת החשבונות של העסק בתקופה שעברה באותה
שנה יכול רואה חשבון לקבוע את שיעור המקדמות שיש לשלם למס הכנסה השאיפה היא שסכום
המקדמות שמשולמות במהלך השנה יתאים ככל הניתן לחיוב השנתי .

אודות משרד  נדב רותם רואה חשבון בתל אביב

 משרד רואה חשבון (משפטן) נדב רותם ממוקם ברחוב נחלת יצחק 34 א, (קומה ב) בתל אביב בבנין משרדים חדיש שבו מגרש חניה מרווח. המשרד מטפל בעוסקים פטורים ,עוסקים מורשים ובחברות פרטיות. הטיפול כולל פתיחת תיקים בכל המוסדות ,ליווי וביצוע כל דרישות המוסדות.

מאמרי ריאת חשבון

רואה חשבון לעוסק פטור ,ורואה חשבון לעוסק מורשה – במסגרת מאמר זה ,ננסה לענות על השאלה ,האם ישנו שוני בשירות הניתן כאשר מדובר ברואה חשבון לעוסק פטור ,לעומת , רואה חשבון לעוסק מורשה ,כמו כן נסקור את הטיפול שנותן רואה חשבון לעוסק פטור ,לעומת הטיפול הניתן על ידי רואה חשבון לעוסק מורשה לצורך מתן מענה על השאלה נבחן ראשית את הצרכים של כל עוסק ,תוך התיחסות לרשויות המס השונות .

רואה חשבון לחברה – במאמר זה נדון ברואה חשבון חיצוני ולא פנימי. ההבדל הוא בכך ש רואה חשבון חיצוני אינו עובד בחברה אלא מיצג את החברה מול ראשות המיסים ותפקידו הוא בין היתר לערוך ביקורת על הדוחות הכספיים של החברה. לצד שירותים נלווים נוספים שבאפשרות רואה חשבון לחברה לתת ,כגון יעוץ במיסוי ,יעוץ כלכלי ושרותי הנהלת חשבונות וכו .